החלטה בתיק בר"ע 1153/06

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מרים רבס), (להלן - בית משפט קמא) מיום 7/8/06 בתיק בש"א 2031/06 במסגרת תמ"ש 7824/03 לפיה דחה בית משפט קמא בקשת המבקשות במעמד צד אחד להטיל עיקול זמני על חלק ממשכורתו של המשיב להבטחת תשלום המזונות.

2.         רקע עובדתי:

א .         מאז חודש נובמבר 2005 הצדדים פרודים והמשיב מתגורר בנפרד מהמבקשות.

ב .         המבקשות 2 ו-3, באמצעות אמן, משיבה 1, הגישו ביום 3/8/06 תביעה לתשלום מזונות כנגד המשיב שהוא אביהן.

ג .          ביום 7/8/2006 דחה בית משפט קמא, כאמור לעיל, בקשת המבקשות במעמד צד אחד להטיל עיקול זמני על חלק ממשכורתו של המשיב בסך של 3,400 ש"ח לחודש להבטחת תשלום המזונות לבנותיו הקטינות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

3.         אלה בתמצית טענות המבקשות:

א .         טעה בית משפט קמא בכך כי לא נתן משקל ראוי לעובדה כי עיקול חלק ממשכורתו של המשיב הוא הסעד היחידי שיכול להבטיח תשלום המזונות לקטינות. אין למשיב כל נכס נזיל אחר, או כספים הידועים למבקשות היכולים לשמש לשם גביית דמי המזונות. טענה זו אף נתמכה בתצהירה של מבקשת 1.

ב .         טעה בית משפט קמא בכך שהתעלם מן העובדה כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה ע"י  המשיבות בתום לב ובידיים נקיות ובהיעדר כל ברירה אחרת. המשיב הוא זה שחסר תום לב והשתמט משך חודשים ארוכים מחובתו לשלם מזונות לבנותיו הקטינות.

ג .          היקף הסעד המבוקש הוא סביר ביותר בנסיבות העניין.

4.         המשיב לא הגיש את תגובתו לבקשה זו על אף שנדרש לעשות כן ונכתב לו שבתגובתו תהא

התיחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן התיחסות לשאלה אם במקרהכזה ניתן לראות בדברי התשובה סיכומים בכתב, וכי העדר התיחסות כמוהו כהסכמה.

בשל העדר תגובה אני דן בבקשה זו כבערעור כאילו ניתנה רשות ערעור.

5.         דיון

א .         בפתח הדיון אציין, כי הבקשה שלפנינו הוגשה לבית משפט זה במהלך הפגרה, ביום 9/8/2006 אך במועד זה ועד יום 1/10/2006 הייתי בחופשת שבתון. התיק הובא אלי ע"י מזכירות בית המשפט באיחור רק בחודש נובמבר 2006 ומאחר והבקשה הצריכה תשובה של הצד שכנגד, נבע העיכוב במתן החלטתי ועם הצדדים הסליחה.

מאז הגשת הבקשה ועד למועד כתיבת שורות אלה, עולה כי בתיק תמ"ש 7824/03 חלו התפתחויות. בית משפט קמא פסק מזונות זמניים לקטינות ובסוף חודש ינואר 2007 אמורים הצדדים להגיש סיכומים לענין פסיקת מזונות סופיים. אני נמנע כמובן מלהתייחס לכל ההחלטות שניתנו בתיק תמ"ש 7824/03 מאז הגשת הבקשה, היות והבקשה שלפנינו הוגשה על החלטת בית משפט קמא שניתנה ביום 7/8/2006, כאמור לעיל, ובפני בית משפט קמא היה אז מצב עובדתי שונה. לפיכך החלטה בתיק זה תתבסס על אותו מצב עובדתי כפי שהיה בפני בית משפט קמא אז.

ב .         עיקרו של העניין בשאלה האם נתקיימו נסיבות המצדיקות הטלת עיקול זמני על חלק ממשכורתו של המשיב בסך של 3,400 ש"ח לחודש להבטחת תשלום המזונות לקטינות?

אקדים ואומר כי מדובר בעניין דיוני שמסור לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתיק ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעניינים מסוג זה. ההלכה שיצאה מבית המשפט העליון היא כי:

"... ביחס לעניינים דיוניים, לגביהם נקבע מימים ימימה כי "אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתו של השופט על פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו" (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441, עמוד 443 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, זוסמן); ראה גם רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2), 206 ,210, (השופט מלץ) ולאחרונה רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America (טרם פורסם) (השופט ריבלין))" (ראו רע"א 8952/05 יורם נור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', תק-על 2005(4), 1298).